כיצד נוצרת חרדה?
תחושת ההישרדות של רבים מאיתנו מבוססת על הפחד הקיומי שלנו. רבים מאיתנו חיים בהרגשה שהם שורדים את החיים. בחיים כמו בחיים, יש המון מצבים של אירועים וסיטואציות שקורים, שדורשים מאיתנו לדאוג לעצמנו ולצרכים שלנו: שנהיה בריאים, שנרגיש בטוחים ושנדאג לעצמנו מפני כל סכנה שעלולה להגיע.
מנגנון ההישרדות הוא מנגנון אבולוציוני שהתפתח באדם הקדמון, שנאלץ באמת לדאוג לצרכים שלו בטבע: ללקט את המזון, לתפוס מחסה מפני מזג האוויר ולהתמודד עם כל מיני סכנות שהיו עלולות לעלות לו בחייו.
התגובה הביולוגית הידועה בשם: הילחם, ברח או קפא נועדה בעצם לעזור לאדם במצבים קיצוניים לבחור את דרך הפעולה המתאימה ביותר שתעזור לו לשרוד ולהישאר בחיים. התהליכים הפיסיולוגיים בגוף כמו: דופק מואץ, בחילה, זרימה של דם לשרירים, כל אלה נועדו לעורר את האדם ולהכין אותו מבחינה פיסית לכל תרחיש אימה שעלול לקרות.
הבעיה היא שבחיים המודרניים המוח שלנו מגיב להמון מקרים שקורים לנו בחיים באופן דומה כאילו יש ממש סכנה קיומית לחיינו.
בחיים המודרניים האדם לא באמת צריך לצוד את המזון שלו ואנחנו לא באמת מתמודדים ברמה היומיומית עם מצבים של סכנת חיים ,ועדיין בסיטואציות יומיומיות, בהם המוח שלנו מפרש את הסיטואציה כאילו יש פה איזה שהיא סכנה המאיימת על חיינו, הגוף מגיב לכך באופן זהה וההרגשה היא שיש סימן לאיזה שהוא איום פיסי ממשי - קיומי.
הפחד הזה מלווה בתופעות פיסיולוגיות, שאנשים חווים אותם בצורה שהיא קשה מאוד עבורם. תסמינים כמו: דופק מהיר, קשיי נשימה, רעידות, סחרחורות, תחושות נימול, כאבים בחזה וכו'. יש אנשים שחווים תסמינים כל כך קשים עד כדי כך שהם לפעמים מרגישים שהם עומדים למות.
התגובות הגופניות הן אוטומטיות ומיידיות ואנשים הסובלים מהתקפי חרדה חוששים ממש מההופעה של התסמינים ובפרשנות שלהם הם מרגישים שמשהו לא בסדר איתם.
אפשר להתייחס להתקף החרדה כאל "אזעקה". הגוף מאותת לנו שיש איזה שהיא סכנה שאנחנו צריכים להתגונן מפניה. "האזעקה" באה לידי ביטוי בתופעות הפיסיות. ההתקף נמשך בדרך כלל 2-5 דקות, הוא מגיע לשיא, אחר כך יש עדיין תחושה לא נוחה ועדיין מפחידה, התסמינים הפיסיים נעלמים עד שההתקף נעלם לחלוטין. התסמינים נעלמים כי הגוף "מבין" שזו הייתה אזעקת שווא.
החרדה כשלעצמה אינה מסוכנת. הבעיה היא שבעקבות התחושות הפיסיות הלא נעימות האדם מפתח פחד מפני החרדה, כלומר הפחד הוא מפני הפחד.
בעקבות התקפי החרדה לפעמים מתפתחות הפרעות חרדה, כלומר האדם נמנע מפעולות כאלה או אחרות בגלל הפחד מההתקף.
ההימנעות היא למעשה המחיר הכבד ביותר שהאדם משלם בגלל החרדה. למשל: הימנעות מללכת לעשות בדיקות חשובות, לא לגשת למבחני קבלה לעבודה, לא לנסוע ברכב, אוטו, לא להשתתף באירועים חברתיים, לא לצאת למקומות לבד, למנוע אפילו פעילויות מסוימות מהילדים...
אחד הקשיים המאפיינים את החרדה הוא הקושי לשאת אי וודאות. ההרגשה היא חוסר שליטה על המצב, על האירוע, אני לא יודע מה עלול לקרות ואני מפחד פחד אימים מפני הלא נודע.
אנשים שסובלים מחרדות, במחשבה שלהם מריצים את התסריט הגרוע ביותר, כלומר הם ממש רואים סרט שרץ להם מול העיניים והם מדמיינים את כל מה שהם חושבים שעלול לקרות משהו. הם מזינים את המחשבות שלהם על ידי כך שהם שואלים את עצמם וגם עונים: מה יהיה? ואז מה יהיה? ואם יקרה כך וכך? כלומר, הם מריצים לעצמם סרט בראש לגבי מה שעלול לקרות מבלי שהוא בכלל קרה. הם חושבים על כל התרחישים האפשריים ומריצים אותם בדמיון והם מפחדים. הם מפחדים מפני הלא נודע שעדיין לא קרה, הם מרגישים שאין להם שליטה, שזה לא בידיים שלהם, שבכל רגע עלול לקרות משהו שאין להם מה לעשות איתו.
המחשבות האלה באות עם הצורך לוודאות, כלומר לביטחון שהכל יהיה בסדר, והקושי שלהם הוא עם חוסר ההשלמה חוסר הקבלה עם כך שיש מצבים בחיים שהם לעולם לא יהיו תלויים בנו.
יש המון שיטות טיפול וטכניקות לטיפול בחרדות. חשוב לשים לב לכך שחרדה יכולה להצביע על כך שהבסיס שלנו מעורער. אנחנו מרגישים חוסר ביטחון וחוסר יציבות, דבר שגורם לנו להרגיש לא מאוזנים. שימו לב המילה העיקרית היא "חוסר".
אז מה עושים?
לחצו כאן למאמרים:
"איך להתחיל להחזיר את האיזון לחיים שלכם?"
"חמישה מפתחות להחזרת האיזון" – כלים פרקטים שיעזרו לכם לאזן את עצמכם.
