​

המודל הזה זהו מודל התקשורת ב NLP. למעשה המודל הזה בא להסביר איך אנשים תמיד בוחרים את ההתנהגות שלהם ולא כפי שהם רגילים לחשוב שהתנהגות היא פשוט קורית.

​

כאשר מתעוררים בנו רגשות לא נעימים, עוד לפני שהם הופכים להיות דחוסים, כדאי שננסה להבין מה המסר שהם מנסים להעביר לנו.

 

רגש נוצר כתוצאה מתהליך של פרשנות שנעשה אצלנו במוח.

כשאנחנו כבר מרגישים, זהו סימן עבורנו שהתהליך של הפרשנות כבר קרה. כלומר, המציאות שקלטנו מבחוץ עברה דרך המסננים הטבעיים שיש לכולנו במוח, דרך האמונות והתכנותים שלנו, ונוצר לנו במוח מיצג שהוא שונה לחלוטין למציאות מבחוץ.

 

מעניין, נכון?

בספר שלי NLP PRACTITIONER תוכלו לגלות את כל הסודות של שיטת ה NLP . הספר כולל בהרחבה את כל מה שמלמדים היום במכללות ברחבי הארץ והעולם. הוא כתוב בצורה בהירה, מסודרת וקליטה כך שגם מי שלא נחשף לשיטה לעולם, יוכל ליישם את השיטה בבית בקלות ובמהירות.

להצצה לספר ולמידע נוסף לחצו כאן

 

בתהליך של חקירה פנימית אנחנו לומדים לזהות את המסננים ואנחנו יכולים לשנות את תכולת המסננים כך שהמיצג הפנימי ישתנה בהתאם.

​

אם למשל אני מחזיק באמונה ש "חורף היא עונה שמביאה מזל רע", זוהי אמונה מגבילה שיכולה מאוד להשפיע על ההתנהגות שלי, נוכל להחליף אמונה מגבילה זו לכל דבר אחר שנרצה. למשל: "חורף היא עונה חמה".

​

אבל שוב, עלינו לזכור, שתמיד ילוו אותנו רגשות לא נעימים ולכן, בשלב שבו אנחנו כבר מרגישים רגש שהוא לא נעים לנו:

 

בין

השלב של הסטייט הרגשי

לבין

השלב של ההתנהגות האוטומטית

(אוכלים עוגה, צועקים, מתנתקים, מבזבזים כסף וכו') –

 

שם יש לנו נקודה שהיא הברכה שלנו בחיים לה אנחנו קוראים:

נקודת העצירה

​

הנקודה הזאת היא נקודת התיווך בין הנקודה שבה אנחנו נמצאים עכשיו לבין הנקודה אליה אנחנו רוצים להגיע באמת.

הנקודה הזאת מאפשרת לנו לעצור ולהתבונן.

​

לקחת רגע שהייה, להבין שאנחנו כרגע בסטייט רגשי נמוך, וכאן בנקודה הזאת יש לנו אפשרות של בחירה או בריחה.

בריחה זוהי ההתנהגות האוטומטית אותה אנחנו מבקשים לשנות.

עצירה ובחירה מלמדים אותנו לפתוח את הגבולות שלנו, להרחיב את האפשרויות שלנו. זוהי הנקודה שבה אנחנו לומדים להיות קשובים לעצמנו, לצרכים שלנו, לרצונות שלנו.

​

לפעמים אנחנו גם נבחר להתנתק, לאכול, לראות סרט, אבל זאת תהיה כבר בחירה מודעת שלנו ולא הרגשה של כפייה ושהדברים לא תלויים בנו. זאת תהיה בחירה אמיתית לנוח ולהתפנק, ואז הבחירה הזאת לא תהיה מלווה ברגשות אשמה, היא תהיה מלווה בתחושה של לקיחת אחריות.

​

התהליך הזה לא קורה ביום אחד, זהו תהליך שבו אנחנו לומדים כל פעם לדייק את עצמנו, אנחנו מלמדים את עצמנו התנהגות חדשה. ככל שאנחנו נתרגל את נקודת העצירה שוב ושוב ושוב, יום אחד מבלי לשים לב, ההתנהגות הזאת תהפוך להיות אוטומט חדש בדיוק כמו כל האוטומטים האחרים שיש לנו.

​

המטרה היא ללמד את עצמנו לקחת אחריות על הרגשות שלנו בניגוד לרגשות שמנהלים אותנו ומשפיעים על ההתנהלות שלנו ביומיום.

​

לקיחת אחריות הוא הצעד הראשון בכל דבר בחיים.

כשאנחנו לוקחים אחריות

• אנחנו לומדים להיפטר מתחושות של קורבנות וחוסר אונים.

• אנחנו לומדים להסתכל על מצבים ועל סיטואציות בחיים מנקודות מבט אובייקטיביות ככל האפשר.

• אנחנו לומדים להיות בביטוי עצמי.

• אנחנו לומדים לשחרר מהחיים שלנו כאבים .

• אנחנו לומדים לשתף גם אחרים ברגשות שלנו בצורה כנה, מבלי להאשים ולהשליך עליהם את האחריות.

 

ככל שאנחנו נלמד לקבל את הרגשות והתחושות הלא נעימים, נפסיק להילחם בהם ונתחיל להיות בחמלה והקשבה פנימה למה שהנשמה שלנו רוצה, כך נלמד לשנות את אופן התגובה שלנו, נשחרר מהר יותר את הכאב ונדע לתת מענה אמיתי ומדויק לצרכים האמיתיים שלנו.

 

במאמר "חמישה מפתחות להחזרת האיזון" אני מסבירה איך להחזיר לעצמכם את תחושת האיזון הפנימי ואיך להתמודד עם רגשות שמערערים אותנו.

לקריאת המאמר לחצו כאן

​