מה גובה הקול שלך? האם הקול שלך גבוה או נמוך?
מה עוצמת הקול שלך? האם הקול שלך עוצמתי ורם או חרישי ושקט מידי? האם את קולנית? האם קולך נוטה לדעוך בסוף משפט?
מה הסגנון של הקול שלך? מתקתק? מלא חיים? חסר חיים? מתחכם, סקסי? פלרטטני? נסער?
מה איכות הקול שלך? האם יש רעד בקולך? האם קולך מאונפף או בוטה ומחוספס?
מה קצב הקול שלך? האם את מדברת לאט או מהר? קצוב או קטוע?
***חשוב לזכור שלא ניתן לנתח אדם על סמך גורם ספציפי, הערכה כלשהי נעשית על סמך מכלול רחב, ויש הרבה דברים שיכולים להשפיע על גוון הקול נסיבות שונות כמו: מתח, חרדה, מצב נפשי, מחלה כלשהי וכו'.
הרמזים הקוליים המובאים כאן הם מתוך הספר "כיצד לקרוא אנשים" – ליליאן גלס והמידע המבוא כאן הוא כללי.
הקול שלנו מנותח לפי 4 קטגוריות עיקריות:
1. סגנון
קול עמוק – נתפס ככובש ומבטא תחכום, סקסיות וביטחון רגשי.
קול שופע חיות – גורם לאנשים להטות אוזניים ולהקשיב. הוא נמרץ ומעביר את המסר בקלות.
2. גובה הצליל
קול גבוה מקושר לעיתים קרובות לחוסר בגרות, לניתוק מהמיניות, להססנות, לחוסר ביטחון, לחולשה ולכעס.
קול נמוך מאוד הנשמע אפילו מאולץ – אנשים כאלה נתפסים כמזויפים או כיומרניים.
הנמכה מוגזמת של הקול מתרחשת לעיתים אצל אנשים שאינם בטוחים בעצמם והם מאמינים שאם ינמיכו את קולם, אנשים יתייחסו אליהם ביתר הערכה ויקשיבו אליהם.
3. עוצמה
קול שקט מידי – השקטים זוכים לתשומת לב על ידי כך שאנשים מבקשים אותם להגביר את קולם. בסתר ליבם הם נהנים מזה ומשתמשים בזה כמשחק כוח – לגרום לאחרים להתאמץ כדי לשמוע אותם. הם מרגיזים את מי שנאלצים לבקש מהם לחזור על דבריהם.
באנשים שמדברים בשקט באופן קבוע עשוי לקנן איזה עצב פנימי עמוק, כמו במי שמדבר בקול רם מידי.
המדבר בשקט חש לעיתים קרובות שהוא סובל מתחושה שאינו ראוי להתבטא ולהישמע. כתוצאה מכך הוא עשוי לנקוט התנהגות זו של דיבור חרישי, כתכסיס לגרום לאחרים להקשיב להם.
קול רם מידי – המדבר הקולני משתוקק לתשומת לב, והוא ירעים בקול רם ככל יכולתו על מנת לזכות בה. לעיתים קרובות מדובר בבני אדם נפוחים ושחצנים, חסרי מודעות חברתית, שתלטנים, בריונים, תחרותיים וכועסים, שיש בהם הרבה מאוד עוינות. מאחר שהם כל כך חברי ביטחון, הם זקוקים לקהל שישמע את מה שיש להם לומר, אחרת הם אינם מסוגלים לתפקד.
קול שגווע בסופי משפטים – בדומה למדבר השקט, גם אנשים אלה סובלים לעיתים קרובות מהערכה עצמית ירודה. הדפוס הקולי שלהם מצביע על רישול ועל חוסר שליטה, דיוק, מיקוד והתמדה. בגלל חוסר ביטחון עצמי הם חשים שמה שיש להם לומר אינו חשוב.
4. איכות
קול רועד – אנשים בעלי קול רועד הם אנשים מרוגזים ועצבניים. הם מבזבזים הרבה זמן בדאגה מה חושבים עליהם או מה יקרה להם. אנשים שבקולם נשמע רעד הם לא פעם אנשים הפוחדים מהחיים. הם הססנים, פוחדים לקפוץ למים ולהשיג את מה שהם רוצים, מפני שלרוב הם עסוקים יותר מידי בתוצאות של כל פעולה. הם נוטים להיות נוירוטיים ופרנואידים לגבי סוגיות כמו מי אמר מה למי ומה יקרה. מרוב חשש מפני חייהם בעתיד, הם נמנעים מלחיות את ההווה ומהססים להתמודד עם ענייני יומיום. הם חיים כאילו הקרקע רועדת מתחת לרגליהם , והדבר משתקף באיכות הקולית שלהם. הם אינם מסוגלים להתמודד עם הלחצים הרבים של החיים.
כשמלחיצים את האנשים האלה, קורה לעיתים קרובות שצצים על פניהם כתמים אדומים, או שהם מסמיקים לגמרי. שרירי הקול שלהם נדרכים בעצבנות וקולם מתחיל לרעוד. הם מונעים על ידי פחד ורוצים נואשות להשתלב.
מתקיפים קוליים – אנשים "שתוקפים" באמצעות הטונים שלהם הם לעיתים קרובות אנשים כועסים, תוקפניים ותחרותיים. הטונים התוקפים מתבטאים בפרצים מחזוריים של קול רם, הזרועים לכל אורך השיחה. מדובר בבני אדם תחרותיים ביותר, כשאילו מחפשים תמיד דרכים להביס את "היריב", אפילו בשיחה פשוטה. לכן הם חייבים לתקוף מילולית ראשונים, כדי להישמע. זה מקנה להם תחושה של יתרון מנצח.
מתבכיינים מאנפפים שמזיזים את הלסת – נשמעים כאילו הם רוצים מכם משהו או מתלוננים שמשהו אינו תקין. הם נוטים לשמש מטרה לבדיחות של אחרים. לכן הם מתגוננים או תוקפניים מאוד באופן מילולי או שלמדו לצחוק על עצמם והם מבליטים את תכונתם הקולית בצורה מוגזמת ומנצלים אותה לתעלתם. המתבכיינים נוטים להצחיק אנשים
קול בוטה ומחוספס – השורשים של טיפוס האישיות הזה נעוצים בילדות. מחקר לא רשמי שנערך בכמה בתי ספר יסודיים וגני חובה גילה שילדים עם קול מחוספס נחשבים בעיני מוריהם לילדים כועסים, הנתפסים כבריוני הכיתה.
קול סקסי ומתנשם במכוון – אנשים כאלה משחקים משחק. זה חסר כנות, מניפולטיבי ומעליב. אנשים כאלה חושבים שבכוחם "לפתות" אדם אחר לעשות כל מה שהם רוצים. לעיתים קרובות יש להם אגן מנופח, והם מרגישים זכאים להשתמש באחרים לתועלתם האישית. לעיתים קרובות הם נתפסים כבלתי אמינים.
דיבור מהיר מידי – מדובר באנשים חרדים, עצבניים ואולי אף כועסים ביותר. נוטים לחוסר ביטחון והערכה עצמית. זאת הסיבה שהם באון לא מודע להזדרז ולהוציא הכל – הם מאמינים שלאחרים אין עניין בדבריהם.
טונים נסערים – נשמעים מפי אנשים הקוראים תיגר על אחרים ולעיתים קרובות מחפשים סיבה למריבה או בעיות. הם מוכנים תמיד לשלוח אצבע מאשימה כלפי מישהו אחר. הם הקורבנות הנצחיים, שמרגישים תמיד שסידרו אותם ומחפשים מישהו אחר להאשים.
טונים קצובים וקטועים – לרוב חסרי גמישות, צדקניים ונוקשים ביותר. טיפוסים שמקפידים על כל פסיק ונקודה. לעיתים קרובות עיקשים כפרד ואינם הולכים עם הזרם. לרוב קשה להם להתגמש או להתפשר.
מתבכיינים מאנפפים עם לסת נעולה – הדובר המאנפף נעול הלסת כועס, שיפוטי ומתלונן הרבה יותר מהדובר המאנפף משוחרר הלסת. אדם זה נתפס לרוב כטיפוס לחוץ וקמצן.
קול חדגוני וחסר חיים – אנשים כאלה נתפסים כאפאטיים, לא אכפתיים, מרוחקים, לחוצים ועצורים. לעיתים קרובות אינם מחוברים לרגשות שלהם, לכן הם שומרים על מרחק רגשי קולי מאחרים, מחשש שמא יתקרבו מידי. מגבלה זו משקפת לעיתים קרובות גם דיכאון או עצב פנימי.
קול מתוק מדבש – לרוב אנשים כאלה הם דו פרצופיים: אומרים דבר אחד ומתכוונים לדבר אחר. בכל פעם שתשמעו את נופת הצופים הזאת – חפשו מסרים כפולים והתנהגויות לא תואמות.
טון עולה בסופי משפטים – הדפוס הקולי הזה נשמע כאילו הדוברים שואלים שאלה, בלי קשר למה שהם אומרים. מצביע על הססנות, על חוסר ביטחון בנוגע למה שהם רוצים לומר. היעדר הביטחון העצמי זועק לשמיים.
דיבור איטי ומדוד – לעיתים קרובות אינם מודעים לרגשות של אחרים, מפני שהם סובלים מהערכה עצמית ירודה. שוקלים את דבריהם יותר מידי כדי לא לעשות שום שגיאה. נוטים לעצב פנימי ושקועים בעצמם.
אפשר ללמוד להפיק קול בגובה הצליל הנכון וליצור טונים עשירים, ברורים ומהדהדים. להישמע נלהבים ומחוברים מבחינה רגשית כשאנחנו מתקשרים עם הסביבה.
ניתוח רמזים קוליים?
