לחיות בחופש
איך אפשר מצד אחד לקיים את החופש שאנחנו רוצים ומצד שני גם להצליח לנהל את מה שחשוב לנו לטווח הרחוק?
הרבה מאיתנו שואפים לחיות בחופש תמידי. אנשי החופש.
חופש היא תחושה של שחרור, הרגשה שאני יכול לעשות מה שאני רוצה בחיים שלי מבלי להרגיש שהמציאות נכפית עלי או שהדברים נעשים בניגוד לרצוני.
חופש מתפרש כלעשות מה שאני רוצה, מתי שאני רוצה ואיך שאני רוצה, אבל כשהחופש מגיע ללא שום גבול ומסגרת אנחנו לא באמת מצליחים להיות בחופש ואנחנו לא באמת מצליחים להגשים את התחושה של חופש אמיתי כפי שרצינו מלכתחילה.
ואז כביכול החופש שאנחנו כ"כ רוצים בעצם מגביל אותנו, פוגע בנו ולא נותן לנו להתקדם.
באופו פרדוקסלי, החופש שאני כל כך שואף איליו הוא בעצם הכלא הגדול שלי.
כלומר הכוונה שלי לחיות בהרגשה של חופש לא באמת מושגת.
התסכול הגדול הוא בין המצוי לרצוי.
הדיסוננס הפנימי בין הרצון להיות משוחררים מתכתיבים, להביא את עצמנו כמו שאנחנו, לנהל את עצמנו כמו שאנחנו רוצים, לעומת מה שקורה בפועל מתסכל אותנו.
לאנשי החופש קשה מאוד עם מסגרות וגבולות כי זה חונק אותם, ומצד שני גם כשהם "בחופש" לא באמת טוב להם והם לא באמת משוחררים.
יש אנשים שהערך העליון שלהם הוא חופש והם פועלים מתוך מטרה לממש את הערך הזה.
שאלתם את עצמכם למה הערך של "חופש" חשוב לכם?
האם זה בגלל שבילדותכם הייתם במסגרות שלקחו לכם את החופש?
גדלת בבית שבו הרגשתם כלואים?
עבדתם במקומות עבודה שבהם לא הצלחתם לממש את עצמכם?
אף פעם לא הרגשתם יכולת לבטא את עצמכם בחופשיות?
יש אנשים שהמניע שלהם לפעול ולהשיג שינוי מגיע מתוך רצון להשיג משהו, ולכן כיוון המוטיבציה שלהם לפעולה הוא חיובי ויש אנשים שיעשו הכל כדי להימנע מכאב והם יתחילו לפעול דווקא כשכואב להם ממש, ולכן כיוון המוטיבציה שלהם לפעולה הוא שלילי.
לפי התשובה שנתתם לעצמכם: למה חשוב לי חופש? תדעו לזהות מהו כיוון המוטיבציה שמניע אתכם לפעול, כיוון מוטיבציה חיובי או כיוון מוטיבציה שלילי.
אני רוצה חופש. זוהי אמירה שלכאורה נשמעת כמשהו חיובי, אולם כשאני מבין שאני רוצה חופש כי אני מפחד להיות מוגבל, או כי אני לא רוצה להרגיש חנוק, לחוץ, משועמם וכו', אז כיוון המוטיבציה שלי הוא שלילי למרות שהכוונה שלי חיובית.
מוטיבציה שלילית בדרך כלל לא מסוגלת לקחת אותנו להישגים גבוהים ולרוב היא נגמרת בכאב.
כשהמוטיבציה שלי לפעול היא שלילית, המשמעות היא שמיקוד האנרגיה שלי זורם אוטומטית לכיוון שלילי, ההרגשה היא של פחד ודחייה ואז האדם לא באמת יכול לחוות אושר והגשמה אמיתיים.
כלומר כל עוד התשובה שלכם לשאלה: למה/מדוע החופש חשוב לכם היא כי:
חייב, צריך, אני לא רוצה שיקרה משהו, בגלל אירוע מהעבר וכו', בסופו של דבר מה שמנהל אתכם זה הפחד, ולכן אתם לא באמת תרגישו שאתם מממשים את הערך איליו אתם שואפים, במקרה הזה חופש
במצב כזה אתם בעצם חיים בקונפליקט:
מצד אחד חשוב לכם מאוד החופש מצד שני חשוב לכם להיות הורים.
מצד אחד חשוב לכם לנהל את לוח השמנים שלכם מבלי להתחייב, מצד שני אתם אף פעם לא מצליחים לחזק קשרים חברותיים.
מצד אחד חשוב לכם לפתח קריירה, מצד שני אתם לא רוצים להיות במסגרת מלחיצה עם לוחות זמנים מטורפים.
מצד אחד אתם מתים כבר להוציא תואר, מצד שני המסגרת של הזמן מלחיצה אתכם ורק המחשבה של "הכלא" משגע אתכם.
מה עושים?
1. תחושת ביטחון
מצב זה של קונפליקט שבו יש שני דברים שאנחנו רוצים בו זמנית, אבל הם כל הזמן מתנגשים ביניהם, במקרים כאלה של קונפליקטים פנימיים אנחנו "מחבלים" לעצמנו ואנחנו תקועים, כי אנחנו מונעים מעצמנו דברים שאנחנו רוצים בגלל הפחד שזה יפגע לנו במה שחשוב לנו – החופש.
אז חשוב להבין קודם כל שלמרות שאנחנו פועלים למען החופש, אנחנו מגלים כי בעצם אנחנו משיגים את הפעולה ההפוכה, כי תחושות כמו: תקיעות, בלבול, קונפליקטים, לא באמת נותנות לנו להרגיש חופשיים, אלא הפוך, גורמות לנו להרגיש כלואים ושאנחנו לא באמת מממשים את עצמנו.
לכן, חשוב מאוד שגם במסגרת החופש יהיו גבולות, אבל לא מתוך מקום של הגבלה, אלא דווקא מתוך מקום שזה בעצם מה שמאפשר לנו את החופש שאנחנו רוצים, אבל עם הרגשה של בטחון.
אנחנו פועלים הכי טוב כשיש לנו מסגרת, ובתוך המסגרת יש לנו חופש.
החופש האמיתי קיים בתוך הגבולות. המסגרת שומרת עלי ומאפשרת לי לפעול בביטחון בתוך המסגרת.
לדוגמא:
תארו לכם שאתם נותנים לילד שלכם לשחות בים אבל אתם לא מגבילים אותו, הוא עלול להיסחף לעומקים שעלולים לפגוע בו, כי מספיק שהוא ייסחף ויטבע, חווית החופש תיפגם למרות שהוא היה בחופש מוחלט וההרגשה שלו לא תהיה של חופש אלא של סבל, אבל אם הוא ישחה בתוך הים במסגרת גבולות תחומים, הוא יכול לשחות בחופשיות ולהביא לידי ביטוי את כישורי השחייה שלו בצורה מיטבית, לרכוש בטחון, להנות ולהשוויץ.
2. נעשה הבחנה בין חופש חיצוני לחופש פנימי.
חופש חיצוני זה היכולת שלנו לפעול במסגרת מסוימת לפי הכללים של אותו מקום. לדוגמא:
עובד עלול למצוא את עצמו מפוטר לו יחליט להגיע לעבודה מתי שבא לו.
אבל, גם בעל חנות עצמאי עלול למצוא את עצמו ללא הכנסה אם יחליט לא לפתוח את החנות.
בשני המקרים בצורה כזו או אחרת אנחנו עלולים להרגיש שתחושת הבחירה שלנו נפגמת.
בסופו של דבר בשני המצבים נצטרך לפעול בהתאם למסגרת שבה אנחנו נמצאים. ולכן, החופש האמיתי איליו אנחנו שואפים קיים מבפנים. מסגרת ההתייחסות שלנו היא זאת שמאפשרת לנו לפעול ולהשיג בצורה מיטבית את מה שחושב לנו באמת ואת החופש שאנחנו באמת שואפים איליו.
חופש הבחירה, חופש המחשבה וכו' הם כלים שמאפשרים לי לממש את מה שאני רוצה ולכל אחד מאיתנו יש את הכללים שלו למה זה אושר, מימוש עצמי וכו' עבורו.
גם הפרשנות למושג חופש – היא אינדיבידואלית לכל אחד מאיתנו:
ניקח לדוגמא את המושג חופש הביטוי – אני רוצה לומר את כל מה שאני רוצה תמיד.
אבל, השאלה היא מה באמת חשוב לי יותר?
האם חשוב לי כרגע להגיש לו את כל "האמת" שלי בפרצוף, לפגוע בט ולהרגיש כביכול טוב עם עצמי?
או שיותר חשוב לי להעביר לו את המסר ולשמור על כבודו?
בשני המקרים זכות הבחירה כיצד לפעול תמיד קיימת אצלי, השאלה היא מה חשוב לי יותר?
לכן, נשאל את עצמנו מה חשוב לי באמת? והאם המסגרת מאפשרת לי להשיג את מה שאני רוצה או לא?
מצד אחד אנחנו שואפים לחיות בחופש ללא גבולות ובלי להיות כפופים למסגרת או לחוקים כלשהם, ומצד שני כשאנחנו משוחררים מכל מסגרת, ללא שום סדר וארגון, אנחנו לא באמת מצליחים לעשות את הדברים שאנחנו רוצים ואז אנחנו מרגישים באי עשייה, אי התקדמות, אנחנו לא ממש מצליחים להגיע להישגים וזה מוביל להלקאה עצמית ולהרגשה של ערך עצמי נמוך.
3. ניהול רגשות
הרבה פעמים אנחנו לא קובעים דברים ולא מתחייבים כי האמת היא שאנחנו לא בטוחים מה יהיה מצב הרוח שלנו. אנחנו מעדיפים לשמור על חופש הבחירה שלנו ולהחליט אחר כך וכך בעצם אנחנו חושבים שאנחנו לא כבולים לשום התחייבות.
אבל, האמת היא שאנחנו לא מתחייבים מראש לדברים כי אנחנו לא באמת יודעים מה יהיה איתנו, איך אנחנו נרגיש, האם יהיה לנו חשק וכו'.
במצב כזה אנחנו בעצם לא באמת פועלים מתוך חופש בחירה, אלא אנחנו נתונים להשפעה של נסיבות חיצוניות ונותנים לעולם הרגשות לנהל אותנו. ושוב ההרגשה היא שאין לנו באמת יכולת בחירה ואנחנו נאלצים לפעול בהתאם למה שיקרה.
לרוב אין לנו שליטה על מה שקורה בחוץ ותמיד דברים יקרו דברים. האם בכל פעם שקורה משהו במציאות זה מה שישפיע על מצב הרוח שלנו ועל הנפש שלנו? האם זה חופש אמיתי? לתת לדברים שקורים מבחוץ להשפיע על החיים שלנו? על ההתנהלות שלנו? על קבלת ההחלטות שלנו?
והרי כל מה שקורה במציאות בחוץ , זאת בעצם פרשנות שלנו, שמשפיעה על הרגשות שלנו ופה אנחנו צריכים לשאול את עצמנו:
מי באמת מנהל פה את העניינים פה? אני או הרגשות שלי?
כשעולם הרגשות שלי משפיע על הבחירות ועל הרצונות שלנו, זה מגביל אותנו, חוסם אותנו ומונע מאיתנו להגשים את עצמנו.
התנהלות כזאת לוקחת מאיתנו את חופש הבחירה האמיתי, ובעצם משאיר אותנו בכלא רגשי נצחי, בלופ של רגשות שאנחנו לא באמת מנהלים.
לכן רצוי מאוד כן לקבוע מראש תוכניות וכביכול להתחייב, כי החופש האמיתי קיים בפנים, באופן שבו אנחנו מארגנים את המחשבות שלנו. כשאני אומר לעצמי, יש לי חופש פעולה מלא ואני יכול להחליט בכל רגע שאני משנה את התוכניות, כך בעצם אנחנו מטמיעים בתת המודע את ההנחה שיש לנו תמיד חופש מוחלט ואנחנו מורידים מעצמנו את מפלס החרדה והפחד להתחייב.
וזה החופש האמיתי – הבחירה האמיתית לדעת שבכל רגע נתון אנחנו בוחרים ומנהלים את עצמנו, כי תכלס רק אנחנו יכולים לנהל את עצמנו.
4. צעדים קטנים
לאנשים שאין להם כוח וסבלנות לתהליכים ארוכים, הפתרון הוא לעשות כל פעם צעדים קטנים מאוד עם נקודות יציאה באמצע.
כי מוח של אדם שאוהב חופש, שחושב עכשיו על כל הדרך הארוכה שמחכה לו, מראש מוותר.
למשל: מנקים את הבית? במקום לחשוב על כל העבודה שמחכה לכם, אמרו לעצמכם, רק עוד חדר אחד ואני מסיים, בכל שלב אני יכול להחליט שאני פורש. תמיד לתת למוח להרגיש שיש לו חופש בחירה.
הסוד הוא להתמקד בפעולות קטנות שיוצרות אפקט גדול – כי אחרת אנחנו מתייאשים מהר.
לסיכום:
גם אם אתם אנשים שאוהבים חופש חשוב מאוד להציב גבולות ולקבוע את המסגרת לפעולה, למדו לקחת אחריות ולנהל את עולם הרגשות שלכם, כך שחופש הבחירה האמיתי יישאר תמיד בידיים שלכם.
ותזכרו אתם המנהלים של החיים ולא החיים מנהלים אתכם.
