איך מתחילים להאמין בעצמנו מחדש?
כמה פעמים יוצא לנו שאנחנו רוצים לעשות שינוי כלשהו ולא משנה כמה ניסינו וכמה רצון יש לנו
אנחנו פשוט לא מצליחים?
במסגרת קורס NLP מאסטר שאני מלמדת
אנחנו נפגשים מידי פעם לתרגולים של טכניקות שלמדנו במהלך הקורס.
אחת התלמידות העלתה בעיה שהיא מבקשת לפתור: "אני רוצה להפסיק לעשן ואני לא מצליחה"
שאלתי אותה: "למה את רוצה להפסיק לעשן?"
והיא התחילה למנות את כל הדברים האחרים שהיא לא מצליחה לעשות בגלל העישון:
"כי אני רוצה לעשות ספורט ולא מצליחה", "כי זה לא בריא", "כי אני לא מצליחה לנשום", "כי זה עולה לי הרבה כסף" , "כי הילדים שלי מתלוננים שזה מסריח", "כי זה גורם לי להתמכרות", "כי זה מפריע לי בעבודה", "כי אני לא מצליחה להישאר במקום עבודה קבוע כי אני כל הזמן חייבת הפסקות" ועוד ועוד ועוד.
ב NLP, לפני שאנחנו בוחרים בטכניקה, אנחנו קודם כל מגדירים את מצב הבעיה, על ידי שאילת שאלות מנחות, כדי להבין איזו טכניקה מתאימה למצב שהמונחה מתאר.
תחושת המצוקה של דניאל (שם בדוי) היתה מאוד ברורה.
בגלל נושא העישון, דניאל תיארה תחושת תקיעות בכל תחומי החיים והיא פשוט לא ידעה איך לצאת מזה.
"אני מרגישה כל פעם מחדש איך זה (הסיגריות) משתלט עלי, אני מנסה כל פעם מחדש להפסיק, אני יודעת שזה לא טוב וזה פוגע בי, ואני לא מצליחה, אני כל פעם נופלת מחדש"
דניאל מאמינה שאם היא תפסיק לעשן, אז כל שאר הבעיות בחיים שלה יפתרו.
היא ממש תולה את האשמה במצבי התקיעות בחייה בסיגריות שפשוט "השתלטו" עליה ולא נותנים לה אפשרות לפעול.
המשכתי לשאול אותה עוד ועוד שאלות כדי להבין מה מנע ממנה עד היום להפסיק לעשן, ואז היא אמרה: "אני מרגישה שפשוט אין לי את היכולת לעשות את זה"
בינגו.
הסיגריות הן לא הסיבה האמיתית שבגללה דניאל לא מצליחה להפסיק לעשן, הסיבה האמיתית שבגללה דניאל לא מצליחה לצאת מתחושת התקיעות המתמשכת בחייה, היא בגלל שהיא מלכתחילה לא מאמינה שהיא מסוגלת בכלל לעשות משהו עם זה – זה לא תלוי בה.
דניאל לא מאמינה בעצמה וביכולות שלה.
הסיגריות הן רק תירוץ ללמה היא לא פועלת בשאר התחומים בחייה.
כל עוד היא נשענת על הסיגריות יש לה "סיבה" ללמה עכשיו זה לא הזמן המתאים לעשות.
זה בדיוק כמו התירוצים שכולנו מכירים: "אחרי החגים נתחיל דיאטה" , "כשהילדים יגדלו אז...", "כשאני ארד במשקל אז אני יעשה כך וכך..." , "כשיהיה לי כסף אז אני יעשה... וכו'.
והזמן הזה כש... לא מגיע אף פעם (הוא פשוט נדחה שוב ושוב ושוב. עד מתי? עד שאנחנו נבין שהזמן הנכון לעולם לא יגיע).
אז למה בכל זאת דניאל ממשיכה לעשן כאשר מבחינה "הגיונית" היא מבינה שהפעולה הזאת יותר מזיקה לה מאשר מתגמלת אותה?
דניאל תיארה את חווית העישון כ"שקט" , זמן מנוחה, הפסקה מהחיים.
"זה פשוט כיף. כשאני מעשנת אני מתנתקת מכל הצרות ויש לי שלווה".
אז תגידו לי אתם: איך דניאל תפסיק לעשן, כאשר הפתרון שהיא מצאה לתחושה של הפסקה מהצרות נותן לה כל כך הרבה שקט?

האמונה של דניאל שהיא לא באמת יכולה להפסיק לעשן, משקפת בכללי את מה שהיא חושבת על עצמה: דניאל לא מאמינה בעצמה, דניאל לא מאמינה שיש לה את היכולת ותחושת המסוגלות לפעול בתחומים האחרים בחייה.
דניאל פשוט לא מאמינה בעצמה.
אז במקום לטפל בסוגיית "הפסקת העישון" התחלנו לעבוד עם דניאל בתחושת המסוגלות שלה.
ופה כבר בחרנו את הטכניקות המתאימות מולה לעבודה ותרגלנו בכיתה.
נפתחה ההרשמה למחזור הבא של קורס NLP לשינוי
ועכשיו הטבת הרשמה מוקדמת 945 ₪
אז "איך מתחילים להאמין בעצמנו מחדש?"
השאלה הזאת היא קצת כמו שאלת הביצה והתרנגולת.
מה קודם למה?
קודם אנחנו מתחילים להאמין בעצמנו ואז אנחנו עושים פעולות שיקדמו את הרצונות שלנו
או שקודם אנחנו פועלים להגשמה שלנו ואז התוצאות יעזרו לנו לבנות את הבטחון ביכולות שלנו?ואז אם לא הצלחנו אז איך נפתח אמונה בנו?
הסיפור של דניאל הוא דוגמא לאיך כולנו לפעמים מוצאים את עצמנו עומדים מול מחסומים שנראה לנו שמונעים מאיתנו להתקדם ולהשיג את מה שאנחנו באמת רוצים.
המחסומים האלה נראים כמו מחסומים פיסיים (כמו: להפסיק לעשן), אבל הם רק מטאפורה למחסומים האישיים שיצרנו (בצורה מודעת או בלתי מודעת) במהלך השנים כמו: ערך עצמי נמוך, פחד מכשלון, דפוסי חשיבה שליליים, חוסר אמונה בעצמנו, פחד מדחייה ועוד.
אף על פי שהמחסומים האלה הם לא תמיד נראים מוחשיים, הם משפיעים עמוקות על חיינו ועל הבחירות שאנחנו עושים, שבסופו של דבר משפיעות על התוצאות שלנו.
ודאי שמעתם על המושג "פריצת גבולות" במשמעות של הצלחה ויצירת שינויים.
כדי לענות על השאלה, במאמר הזה נתייחס ל"פריצת גבולות" במשמעות של הסרת "מחסומים אישיים".
תחילה נגדיר מהו "מחסום אישי"?
מחסום אישי הוא מגבלה פנימית או חיצונית שמונעת מאיתנו להתקדם לעבר המטרות שלנו.
נתייחס לשני סוגים של מחסומים:
מחסומים פנימיים: אמונות מגבילות ("אני לא מספיק טובה"), חסמים רגשיים, פחד מכשלון, קושי ביצירת קשרים אינטימיים, פרפקציוניזם, מה חושבים עלי, מחשבות בלופים וכו'.
מחסומים חיצוניים: סביבה לא תומכת, טאבו חברתי, מחסומים חברתיים, מחסומים כלכליים וכו'.
המחסומים הפנימיים נוצרו במהלך חיינו, הם מושפעים מהאופן שבו לימדו אותנו איך לראות את עצמנו ואת העולם והם מושפעים מחוויות והנסיונות שצברנו במהלך חיינו.
כדי להתחיל להאמין בעצמנו עלינו ללמוד לשבור את כל אותם מחסומים אישיים שנוצרו בתוכנו ומחוצה לנו.
השלב הראשון וההכרחי הוא קודם כל לזהות אותם.
הרבה פעמים, המחסומים האלה יכולים להיות "שקופים", משום שלמדנו לחשוב שזה מי שאנחנו וכך למדנו להזדהות עם אותו דפוסי מחשבה שהגדירו אותנו ואת מי שאנחנו חושבים שאנחנו.רוב המחשבות שאנחנו מחזיקים הם בכלל לא שלנו ועדיין אנחנו מתהלכים בעולם ב"כלא נפשי".
שבירת המחסומים האלה, עוזרת לנו לצאת מהאזורים שהיו מוכרים לנו עד כה ותפסנו אותם כאמיתות מוחלטות.
שבירת מחסומים רגשיים בהיבט של חוסר אונים וייאוש
תחושת חוסר אונים וייאוש היא חוויה נפוצה וכאשר היא נמשכת לאורך זמן היא עלולה להוות מחסום רגשי משמעותי.
חוסר אונים הוא מצב נפשי שבו אדם מרגיש חוסר יכולת להשפיע או לשלוט על אירועים או מצבים בחייו.
דניאל הרגישה חוסר אונים וייאוש ממצבה, משום שהיא הרגישה שהדברים לא תלויים בה בכלל (כמו שהיא אמרה: "זה משתלט עלי").
כל עוד היא תמשיך להחזיק במחשבה הזאת , היא תמשיך לקוות שמשהו יקרה והבעיה תיפתר מעצמה, ויכול להיות שגם אם היא תנסה לעשות פעולות (בעיקר אם היא כבר ניסתה בעבר), מהר מאוד היא תתייאש ותרים ידיים.
זהו מצב של חוסר אונים נרכש - כשאנחנו מנסים לעשות שינוי וחווים כשלונות חוזרים ו/או מרגישים שאין לנו יכולת השפעה ושליטה על מצבים בחיינו.
מצב כזה מוביל לייאוש רגשי, תחושה מתמשכת שאין מוצא, שמובילה לחוסר מוטיבציה, אדישות ואפילו להסתגרות, וכך, יהיה לנו מאוד קשה לפתח תחושת מסוגלות ואמונה ביכולות שלנו, כי הנה המציאות "הוכיחה" לנו כל פעם מחדש שאי אפשר, ואז אנחנו נרים ידיים, ומפעם לפעם יהיה לנו קשה יותר ויותר לנסות שוב כי בשביל מה.
וכך נוצר לו מחסום רגשי שנקרא לו חוסר אונים וייאוש שהוא למעשה מנגנון הגנה שנבנה בצורה לא מודעת כדי למנוע מאיתנו כאב נוסף, אבל בפועל הוא מחבל לנו באפשרויות לשינוי וצמיחה.
אז נחזור לשאלה בהתחלה "איך מתחילים להאמין בעצמנו מחדש?"
התשובה שלי הולכת אולי לעצבן אתכם טיפה בפשטותה אבל תנו לזה רגע.
פשוט מחליטים.
מחליטים להאמין. נקודה.
אתם בטח תוהים לעצמכם: "רגע אם זה היה כזה פשוט ,אז לא היינו צריכים אותך שתגידי לנו".
נכון, זה פשוט אבל זה דורש תרגול יומיומי.
אין שום דרך להתחיל משהו אם לא פשוט מתחילים. ממה? ממשהו.
אמונה עצמית זה דבר שנבנה. תתפלאו, אבל לא נולדתם כשאתם לא מאמינים בעצמכם, זו אמונה שפיתחתם אותה במהלך השנים ועל ידי תרגול של שנים חיזקתם את האמונה הזאת, ולכן, גם ללמוד אמונה עצמית זה שריר שחייבים לתרגל אותו בצורה מכוונת ומודעת עד שהיא תהפוך להיות אמונה חזקה בתועדתכם.
להאמין בעצמנו משמעו לשבור את המחסום הרגשי של חוסר אונים וייאוש – זה אומר להפסיק לספר לעצמנו את הסיפור שזה לא תלוי בנו, שהדברים לא קשורים אלינו ואם רק היה לנו מזל אז החיים שלנו היו נראים אחרת.
כדי לוותר על מנגנון חוסר אונים וייאוש, נצטרך להיות כנים עם עצמנו ולראות את כל המקומות שבהם עשינו לעצמנו הנחות כדי שלא נצטרך להתאמץ ולהתמודד, ובעיקר להתמודד עם הפחדים הכי עמוקים שלנו שמונעים מאיתנו לגלות אותנו במלוא גדולתנו.
זה לא תמיד קל להודות בפני עצמנו שאולי סיפרנו לעצמנו כמה אנחנו רוצים אבל האמת היא שלא רצינו להשקיע ולעבוד, שהרבה פעמים עשינו בחירות (אפילו שהם לא מודעות) של קיצורי דרך ולא באמת רצינו להשקיע מאמצים, ואולי אפילו נגלה תוך כדי שכל החלומות שאחזנו בהם כל השנים הם בכלל לא שלנו ובזבזנו כל כך הרבה זמן ומשאבים על להיות מישהו אחר?
באיזה שהוא מקום להאמין בעצמנו מחדש זה תהליך של לגלות את עצמנו מחדש, להבין טוב יותר מה אנחנו רוצים, מה חשוב לנו, מה מניע אותנו באמת, מה התשוקות שלנו ובעצם מי אנחנו באמת.
זה מזמין אותנו לשבור את המחסום הכי גדול שלנו כבני אדם – לא לפחד להיות אנחנו.
פריצת גבולות מזמינה אותנו לשבור מחסומים ולפרוץ מנגנוני הגנה שאימצנו במהלך השנים כדי שנוכל להתפתח ולפעול להגשמה העצמית שלנו ולממש את הייעוד הנשמתי שלנו.
פעם קראתי באיזה ספר, שילדים יותר נהנים להפיל מגדל קוביות מאשר לבנות אותו. הדימוי הזה עזר לי להתרגש בכל פעם מחדש כשהרגשתי שמשהו בי נשבר.
שנים על גבי שנים אנחנו עסוקים בלבנות. לבנות משפחה, לבנות קריירה, לבנות שם טוב, לבנות עסקים, ופתאום כשנדמה לנו שמשהו מאיים להרוס את כל מה שבנינו אנחנו מתכווצים עד כאב ומוכנים לעשות הכל כדי לשמור על מה שבנינו מתוך הפחד לאבד את הקיים, מבלי שנשקול את האפשרות שלפעמים דווקא הקריסה הזאת מאפשרת לנו לבנות מחדש משהו טוב יותר.
והרי איך תוכלו לבנות בתוככם מערך חדש של אמונות מחזקות ומעצימות מבלי לפנות קודם את כל האמונות הישנות והמגבילות?
למה חשוב שתשברו את מחסום החוסר אמונה בעצמכם?
-
לפתח בטחון עצמי גבוה יותר
-
לקבל החלטות מודעות וברורות ולא כי אמרו לכם שצריך
-
להתחיל להגשים חלומות שעד היום היו נראות לכם בלתי אפשריות
-
לשפר מערכות יחסים
-
לשפר איכות חיים
-
לחיות חיים משמעותיים ומספקים
להמשיך?
איך תזהו את המחסומים הרגשיים שבניתם?
רובנו התרגלנו להתייחס לבעיות בחיינו כעל אקסיומה.
כמו בדוגמא של דניאל: "אני מעשנת = העישון הוא הבעיה"
אצל דניאל , העישון הוא רק מסך עשן, סימפטום לבעיה אחרת. העישון הוא דרך פעולה שמטרתה להסיח את דעתה ממה שבאמת מפריע לה.
התחילו לראות את הדברים שקורים לכם בחיים כסימן למשהו אחר. למשל: העישון הוא מחסום לפחד לפעול.
"מה יקרה אם אני תפסיקי לעשן?" שאלתי את דניאל והיא השיבה: "הכל יהיה נהדר". "האומנם? ברגע שתפסיקי לעשן יפתרו הבעיות הכלכליות, תתחילי ללכת לחדר כושר, תמצאי את משרת החלומות והיחסים עם הילדים ישתפרו?"
זה מאוד מזכיר לי ששנים לא הצלחתי להביא ילדים והייתי בטוחה שברגע שאני אהפוך להיות אמא החיים שלי יהפכו להיות מאושרים. זה נכון, להיות אמא זה הגשמת חלום אבל שאר הבעיות לא נעלמו, הם חיכו לי (זה כבר סיפור למאמר אחר)
המשכתי לשאול: "מה עלול לקרות אחרת אם את תפסיקי לעשן? מה תאלצי לעשות שעד היום נמנעת מכך?"
דניאל רצתה להפסיק לעשן כי היא חשבה שהסיגריות "אשמות" בכל הבעיות שלה.
השאלה הזאת בעצם גם מעבירה מסר סמוי לדניאל שלהפסיק לעשן "יאלץ" אותה לפעול. כלומר, עצם שאילת השאלה אמורה לכוון את דניאל ללקיחת אחריות אישית והעברת מיקוד השליטה שלה פנימה.
כשדניאל מביעה רצון להפסיק לעשן, זהו סימן מצוין שיש בה חלק פנימי שמבין שהוא רוצה להתקדם ולצאת מתחושת התקיעות המתמשכת, אלא שדניאל מאמינה שהפתרון הוא בהפסקת העישון בעוד הפסקת עישון היא למעשה תוצאה של שינוי תפיסתי.
כל עוד דניאל תמשיך להאמין שאין לה את המסוגלות כמה זמן לדעתכם היא תצליח לא לעשן? מתי שהוא כוח הרצון ייחלש והיא תחזור מהר מאוד לדרך היחידה שבה היא למדה לאזן את עצמה ולייצר לעצמה שקט – על ידי עישון.
דניאל למדה לייצר לעצמה עוגנים שיתנו לה "שקט" ומרחב רגשי להם היא זקוקה במצבים של לחץ, לפתח תחושה של מסוגלות ואמונה בעצמה והכי חשוב לייצר שינויים בחיים שלה שמבוססים על חיבור אמיתי לרצונות שלה ולא על סמך מה שהיא חשבה שצריך.
ב NLP אנחנו לומדים טכניקות פרקטיות לשבירת מחסומים פנימיים
נפתחה ההרשמה המוקדמת למחזור הבא
ובינתיים קבלו כמה כלים פרקטים לעבודה עצמית לשבירת מחסומים:
1. זיהוי המחשבות המגבילות והפרכתם
זהו את האמונות שלכם על עצמכם והוכיחו שהם אינם נכונות בהכרח.
לדוגמא:
" אני אף פעם לא מצליחה בכלום" - הביאי הוכחות לכל הפעמים בהם כן הצלחת.
"סיגריות עושות לי שקט" - הביאי הוכחות לכל הפעמים שבהם "סיגריות" לא הביאו לך שקט
אני רואה בתהליך של שבירת מחסומים כמו תהליך של שבירת מיתוסים אישיים.
העלו על הדף כל מיני מחשבות ואמונות לגבי עצמכם והתחילו לנפץ אותן – הוכיחו לעצמכם
למה מה שחשבתם איננו נכון,
דמיינו שאתם משחקים בתוכנית שעשועון שקוראים לה: "הכה את המומחה - למה כל מה שחשבתם על עצמכם עד היום לא נכון"
תנסו לשחק במשחק הזה עם עצמכם – זה יכול להיות מאוד משעשע. אגב אפשר לשחק את המשחק בזוגות, כאשר אתם מוכיחים לפרטנרים שלכם למה הם "משקרים".
המשחק הזה יעזור לכם לזהות מה הפחד שמונע מכם לפעול? מה הקולות הפנימיים שמורידים לכם את הבטחון?
2. שינוי תפיסתי
זיהוי המחשבות השליליות והחלפתן בפרשנות מאוזנת יותר.
לדוגמא:
"אני אף פעם לא מצליחה בכלום" – עכשיו יש לך נסיון ולמדת מה לא עובד עבורך או לא מתאים לך.
"סיגריות עושות לי שקט" – איזה יופי שאת מבינה שאת זקוקה לשקט וזה חשוב לך למנוחה, איך את יכולה לעשות הפסקות יזומות שיאפשרו לך את השקט שאת צריכה.
3. כנות עצמית
זהו איזה הנחות אתם עושים לעצמכם ומה תצטרכו לעשות אחרת?
אזהרה יש לנו נטייה להוכיח לעצמנו למה כל מה שאנחנו חושבים הוא הנכון כי זה מאיים על האגו, זאת הסיבה שאנחנו מנסים לנצח בכל ויכוח, להוכיח לאחרים שאנחנו צודקים.
כנות עצמית דורשת מאיתנו להתבונן בדברים מבלי לעשות לעצמנו הנחות או לעגל פינות.
כנות עצמית היא ביקורת שמטרתה לעזור לנו לגדול ולצמוח
לדוגמא: דניאל שיתפה שהילדים שלה ממש "קשים" הם רבים כל יום כשהיא חוזרת מהעבודה, היא לא מצליחה להשתלט עליהם, באיזה שהוא שלב היא מרימה ידיים ויוצאת החוצה לעשן. "מצידי שישברו את הראש" אני כבר לא מסוגלת להתמודד איתם.
והנה שוב העישון הוא פתרון לברוח ולייצר לעצמה מנוחה מהבעיות.
דניאל הבינה שבמצבים שבהם היא לא יודעת איך להתמודד היא פשוט בורחת.
דניאל חשבה שהיא פשוט אמא לא טובה, וזה הוסיף לשלל האמונות המכווצות שהוסיפו לתחושות הכשלון וחוסר אונים.
כנות עצמית עזרה לה להבין שכן לפעמים אין לה כוח וכל מה שהיא רוצה זה שקט. לא בא לה להתמודד, לא בא לטפל בילדים ולא בא לה להבין אף אחד ("אני יודעת שהתפקיד שלי לטפל בילדים, אבל אין לי כוח, אני מותשת").
המצוקה האמיתית של דניאל היתה בכך שהיא בכלל מרגישה את הרגשות האלה. "איזה אמא לא רוצה לטפל בילדים שלה?" היא שאלה. לתת מקום לרגשות שלה ולהניח אותם כמו שהם מבלי לשפוט אותם זה הכרחי, במיוחד שאנחנו חיים בהשוואה מתמדת לאחרים. דניאל היא אמא טובה ועדיין לא תמיד יש לה כוח וסבלנות להתמודד עם התפקיד הזה וכל מה שכרוך בו. זה שדניאל לא תמיד יכולה להכיל את הילדים שלה לא אומר שהיא לא אוהבת אותם. פשוט קשה לה.
4. תמיכה חיצונית
פנייה לחברים, קבוצות תמיכה, אנשים מקצוע, קורסים
עבודה עצמית היא מאוד חשובה, אבל לפעמים היא לא מספיקה. חשוב שניצור לעצמנו סביבה תומכת שבה נוכל לשתף ולקבל הכוונה מעצימה.
5. צעדים קטנים והדרגתיים
אחד הקשיים בתהליכים של שינוי, בעיקר כאשר הם ארוכים, הוא שאנחנו מנסים לעשות הרבה דברים שונים בו זמנית. המחשבה היא שאנחנו רוצים לזרז את התהליך, ולכן אנחנו מנסים לעשות גם וגם. אנחנו מסתערים על המטרה בספרינט ואז לא פלא שאנחנו נשארים תוך זמן קצר מאוד בלי אוויר, ואז כשאנחנו לא מצליחים ליישם חלק מהדברים, אנחנו פשוט מרימים ידיים וזו תוצאה של חשיבה של הכל או כלום.
במקום לנסות לשנות הכל בבת אחת, התמקדו במשימה קטנה שמחזירה תחושת שליטה.
כל הצלחה קטנה מחזקת את תחושת המסוגלות.
לסיכום
"איך מתחילים להאמין בעצמנו מחדש?"
שבירת מחסומים אישיים היא תהליך מתמשך, אך אפשרי ומתגמל. אני מאמינה שכל אחד יכול לשנות את חייו ולהגשים את הפוטנציאל האמיתי שלו.
ולפעמים כל מה שאתם צריכים זה פשוט לשנן
אני מאמין שאני יכול ומסוגל
אני מאמינה שאני יכולה ומסוגלת
מאמינה בכם

